דוד בן-גוריון בעומדים במשמרת
דוד בן-גוריון בעומדים במשמרת
בין המתנדבים הראשונים, שבאו לכפר-סבא מבחוץ, היה אברהם שבדרןן )שרוו', שירד מן האוניברסיטה העברית שעל הר-הצופים והתייצב לעבודה יחד עם מתנדבים רבים אחרים מירושלים. כאשר נודע במושבה, שבאחד הפרדסים נעשית עבודה בשבת בידי פועלים זרים, רץ א. שבדרון לבית-הכנסת, עלה על הבמה וקרא : "יש לעכב את קריאת התורה ולצאת למשמרת !". היה זה ביטוי ראשון ובודד מצד "ציוני כללי", שטען כי אין זה עניין של הפועלים ושל לשכת העבודה בלבד, אלא עניינו של כל יהודי וציוני.
ככל שגדלו המשמרות רבו המשפטים. באחד מהם עמד א. שבדרון כנאשם והוא פנה אל השופט ואמר :
"יצאתי לעבודה עברית בשרון ולמשמרת משני טעמים : כמחאה נגד הפוליטיקה של הממשלה, המעכבת בכל שנות שלטונה בארץ את בניין המולדת, בעוד שהתחייבה בהצהרת-בלפור לעזור לבניינה. פוליטיקה אנטי-ציונית גורמת לצמצום העליה, שהיא הגירם העיקרי כמחסיר החמיר בפןעלים ןלסכסןכיס ב>ן הפיעליס והאיכרים. שנית - כמחאה נגד האיכרים והמתנכרים, שהם בני-ברית של המשטר המנדטורי הזה ומשמשים לו סעד בעמדתם זו לצמצום העליה".
"היכרתי את כפר-סבא כמןשבה שאיו לה שם טוב. מרובים בה הסכסוכים, ביחוד מצד הפןעלים. הייתי מןכן לשלןח אןתם מכפר-סבא. אם יןבאן לפני למשפט פועלים שאינס אזרחי הארץ הזאת, אשלח אותם מהארץ לארצות שמשם באו".
שני הפועלים שהואשמו במשפט זהו צבי ויצחק מוסטון, נידונו למאסר ששה שבועות עם עבודת פרד.
168