י'' ג באייר - דנו בחלוקת הכספים מהפיצויים והוחלט, שכל מי שהגיש רשימת נזקים והוא מבעלי הנחלאות או ממתיישבי כפר-סבא יקבל חלק מן הפיצויים. כל אלה שעשו רק עסקים בכפר-סבא, או עבוות שונות, כמו : זגגים, צבעים, פחחים, נגרים וכו', או פועלים סתם, אינם מקבלים כעת מכספי הפיצויים שהוקצבן בשביל בעלי כפר-סבא.

ו' בתמוז - הוחלט לקבל שומר רוכב חדשי בשכר 8-7 לי''מ לחודש. קבלת השומר יעריכת התנאים עמו נמסרו לאדרנים זטלר ושלום כהן. (כשומר נתקבל משה דרויאו).

א' באב - הוחלט לפטר את השומר. הוחלט לקבל שומר למושבה רק כאשר יתחילו להתיישב בכפר-סבא ויובילו לשם חמרי בניה.

נוסף על עשרת המתיישבים החדשים באו לכפר-סבא בעלי נחלאות ממקומות שונים בארץ ועולים חדשים, וביניהם גם אנשים שקנו חלקות מבעליהו הקודמים, והחלו מתיישבים בכפר-סבא. לפתע נתגלה שאדמת החול צופנת בחובה אפשרויות ומסוגלת להוציא לאוויר העולם תפוחי-זהב. הפרדסנות עלתה לגדולה כענף משק רב סיכויים ושופע הכנסות טובות. האדמה בכפר-סבא היתה זולה בהרבה מאשר במקום אחר ולכן כדאי היה לתקוע בה יתד. הקרן-הקיימת- לישראל, חברת ''הכשרת הישוב'', קהילת ''ציון'' ואנשים פרטיים רכשו שטחים גדולים נוספים למושבה וכעבור מספר שנים - גם מצפון לה. על מפת ההתיישבות העברית בשרון החלו מסתמנים שמות של נקודות ישוב חדשות : רעננה, הרצליה, מגדיאל, עין-חי, רמתיים.

כל התקוות המרהיבות כשלעצמן לא הספיקו והיה צורך בכסף לתיקון הבתים, להכשרת קרקעות, לחפירות בארות, לסידור השקאה ןכדומה, אחרי דיונים ממושכים והשתדלויות בהנהלה הציונית בירושלים החלה המחלקה להתיישבות לשים עין על ישובי השרון הדרומי ולהקציב הלוואות גם למתנחלים הישנים והחדשים של כפר-סבא, בהתאם להחלטת הקונגרס הציוני ה-12 בעניין קימום המושבה.

באסיפה הכללית השנתית, בט''ו בחשוון תרפ''ג (1922) מסר היושב-ראש כהן דין-וחשבון על עבודת הוועד בשנת תרפ''ב ואמר :''הרבה לא עשינו, אבל

150