| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא
היו מסתדרים בפגישות בין המתיישבים והפועלים ,יחסי ריעות שררו במקום בין הפועלים והאיכרים, כמו במקומות אחרים בארץ, היה יחס הפועלים לעבודתם רציני ומסור כלמשקם הם, מטעמים לאומיים ומתוך הנחה נכונה, שביציבות המשק היהודי תלוי עתידנו, לעתים קרובות דאגו הפועלים והשומרים למשקים יותר מבעליהם ולא אחת סיכנו את חייהם על רכוש לא להם בניגוד לרצונם של האיכרים,
'' הכפר עברה דרך המלך לטול-כרם ולנקודות ישוב יהודיות בשומרןן ובגליל, וכל עוברי הדרך מציבור הפועלים עשו בכפר-סבא את תחנתם הראשונה בין פועלי הכפר, אשר קיבלום ברחבות לב, אם כי לא בשפע מזון, ואורחים אלו הכניסו רוח-חיים לכפר .''
צבי לידר, אף הוא מאותם פועלים, מספר :
''עליתי ארצה בדיוק אחר סוכות באוקטובר 1913 ולכפר-סבא הגעתי בקיץ שנת 1914 , בבואי למושבה מצאתי ישוב קטן מאוד, - - - במשך הקיץ התאספו מספר חברים נוספים ויחד היינו חברת פועלים קטנה ועשינו עבודות שונות בכרמי השקדים, שהיו כבר נטועים בחלקם, ובחלקות אדמה כהכנה למטע. אני הייתי עסוק רוב ימי שהותי בכפר אצל איכרים שמגורם היה בפתח-תקווה, כמו אוסטשינסקי ז''ל, שלום כהן, גולומב ועוד. עבודתי בקיץ היתה ביחוד בהוצאת יבלית בודדת, יחד עם עוד שני חברים. היינו מומחים לעבודה זו, עבודה זו היתה בשכר יומי, שכר יותר שוב מאשר ליתר העבודות שעבדנו בהן. לשכה בכלל לא היתה והשגת עבודות לפועלים הזקוקים נעשתה באופן אישי ובעזרתו הפעילה של ברוך פריבר, שכיוון שהיה ממונה על חלקות מטעים שבעליהן לא היו במקום, היתה לו אפשרות להעסיק פועלים מזמן לזמן''.
''בשכבי בלילה על הגורן של כפר-סבא, עטוף שמיכת צמר-גפן עבה, אשר שימשה לי מצע וכסות כאחת, הודיתי בלבי לאמי הטובה, אשר עמדה על כך שאקח עמי את השמיכה בנסעי ארצה, האיש היחיד מעיירתנו, עיירה קטנה על-יד סלוצק, פלך מינסק, שביקר לפני בארץ-ישראל, סיפר דברים מפליאים, חם שם מאוד כל ימות השנה - אמר, ואפילו באמצע החורף, כשאצלנו הכל קפוא,
100