אך בשנים האחרונות קרהו אסון, שיתוק בחצי בגופו תקף אותו וגם כח הדיבור ניטל ממנו ורק בכתב יכול היה להגיד את רצונו. אחרי טיפול ממושך בבית-החולים הצליחו הרופאים להקימו על רגליו, אבל נאלץ לעזוב את חיי המעשה וךוותר על הפעילות הערה שהצטיין בה כל ימיו. אז נתן את דעתו להעלות על הכתב את פרשת חייו המאלפת ואת דברי ימי המאבק וההקרבה שלו ושל חבריו, שיצרו בחזונם ובעמלם ישוב פורח במקום שממה.
בעודו מכין לדפוס את החומר הרב שאסף והעלה ממעמקי הזכרון, קרהו אסון חדש אשר לא נרפא ממנו ואשר הביא שבר על כלנו. ביום השבת כ''א טבת,בעקב תאונת דרכים, פגעה בו מכונית ונשברו רגלוץ הובל לבית החולים ומחמת השכיבה הממושכת חלה בדלקת ריאות, נחלש מאד ונסע להחלמה, אך רגלו השבורה לא נרפאה. דכדוך הנפש על שארית כושר התנועה שנשללה ממנו החלישו יותר ויותר ואם כי נשא את יסוריו בגבורה לא מצא מרגוע ותקוה וביום כ''ז אדר תש''ה דעך מאור
7
