התרחבותו של היקף העסק לא הסיח את דעת אבי מעינינים רוחניים. בכל יום היה קובע שעות לתורה (ותפלה בציבור מקל וחומר), ובשבתות היה הולך אל הרב של הקהלה, ר' אהרן חפץ, או אל ר' זלמן השוחט לשמוע מאמר של חסידות חב''דית, פעם בפעם, היה נוסע אל הרבי ר' מנדלי ''האדמו''ר האמצעי'' מליובאוויץ', מחבר הספר ''צמח צדק''.

אמי היתה אשת חיל במלא מובן המלה. צופיה הליכות ביתה ומחנכת את ילדיה, ותוך כך מנהלת גם את המסחר שלנו ומפקחת על חשבונות הכספים והסחורות. כל זה העסיק אותה יום-יום מהשכמת הבוקר עד שעה מאוחרת בערב. בשבתות ובמועדים היתה מפיצה תורה ויראת שמים בין הנשים על פי דרכה. בשבתות אחרי צהרים היו נשים באות אלה לשמוע את קריאתה בספר ''צאינה וראינה'' (מדרשים בעברי- טייטש על פרשת השבוע) ופרקי אבות, ובבית-הכנסת היתה קוראת את התפילות (בעברית) והתחינות (בעברי-טייטש) בקול, והנשים שאינן יודעות לקרוא היו עונות אחריה מלה במלה, ובשבתות-מברכין ובימים נוראים היו מתיפחות סביבה בבכי ובתחנונים לאביהן שבשמים.

את העולם הגדול למדתי להכיר, כדרך ילדי ישראל בעיירות בימים ההם, מתוך התורה ןסיפורי התנ''ך, שלמדתי בחדר. הערים הראשונות שלמדתי להכיר, חוץ ממקןם הולדתי, היו שכם, בית-אל, ירושלים וחברון, ואחר-כך התרחב חוג ידיעתי גם על מצרים וחרן וארם וכו'. לפי השמועה היתה לי ידיעה קלושה על קיומו של איזה קיסר או צאר, אבל המלכים הממשיים שלי היו שאול ודוד ושלמה וצאצאיהם. בעני רוחי ראיתי

13