מגילת כפר-סבא

מגלת כפר-סבא

נפרדנו ממנו, ולא לקחו רשיון ללכת, הלא אסור ללכת עכשיו בלי ויסיקה, ומצבמלחמה פה? והם הצעירים האלה שמסתובבים כל היום בחוץ וידיהם בכיסם ואינם עובדים ואינם עושים מאומה. מאין הם חיים? מי נותן להם כסף בשביל לשחק בקלפים כל הלילה פה במלון וישני, מקום שאני גר, ועוד רועשים וצועקים כל הלילה ואינם נותנים לי לישון אחרי עבודתי כל היום, הוי צדקתי בחשדי אותם כי מץץץץ הם''. ופה חרק בשניו ורקע ברגליו מרוב התרגזות. הנני מפקד כי במשך ימים אחדוים, אתם מוכרחים לצאת כולכם מפה, אף החולים בכלל. ותיכף הודיע שישלחו עגלות הצבא, ושיקחו בחוזק יד את המהגרים. אנו השתדלנו להשקיט את רוחו ולפיסו... כמו תמיד, אבל לשוא,הוא צעק:''אחרי שיורים בתוך הכפר ואנשים נפצעים, אתם רוצים עוד לשבת פה, והנה אם יורים בתוך המושבה סימן שכבר יודעים המה האנגלים שאנחנו הצבא יושבים בבתים. ועכשו הם ישתדלו להחריב את הבתים וכל המושב. ואתם רוצים לשבת.'' אנו כמובן אמרנו לו שהננו רוצים לצאת מהמושבה אבל לא בזעף ובבהלה, לאט- לאט נשלח את המשפחות הבריאות ואח''כ את החולים ואח''כ נצא גם אנחנו, חברי הועד.

העגלות באו ומחדש הקהל לא רצה לנסוע, התחמקו התחבאו, ובלבד להשאר. העבודה הזו של סדור היציאה נמסרה למר יצחק פרילקורט וע''פ החלטת הועד היה עליו לקחת את המשפחות שהועד הקציב שצריכות לנסוע קודם, מפאת שכל המשפחה בריאים, או מפני שכלם חלשים, אבל לא חולים בטיפוס. והפחד יכל

| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא