ברגשי כבוד

חתומים: מ''מ היו''ר ש. רורח. אברהם לב.

תיכף אחרי זה עברתי לכ''ס בניתי לי אהל מרווח מאקליפטוסים, והושבתי את משפחתי שם, והתחלתי בעבודה ביותר מרץ כמקודם. מצד המהגרים נתקבלתי בחביבות-רבה, והרגשתי את עצמי כבין אחים יקרים. עבודה לא חסרה, עלי היה לסדר את בית החולים, את בית התבשיל, את-המים ושאיבתם, התמיכות והעזרות השונות, תקון האהלים, ולשמרם מן האש, שלא תתפרץ שרפה, שבכל זאת קרו שני מקרים שנשרפו אהלים. אבל לולא שמרנו כי אז היו מקרים שכאלה תמיד, והנזק היה גדול, להשגיח על הנקיון, לשפט תמיד בין איש ובין רעהו, ולעשות שלום בין איש ואחיו, וכ''ו וכ''ו. אבל בנפש חפצה עבדתי את עבודתי יומם ולילה. ואמנם אין לכחד שמצד המהגרים הכירו בעבודתי, וכבבת עינם שמרו עלי, אם נחליתי קצת - אז היה זה אצלם אסון צבורי. ההוקרה הלזו מצד קהל-המהגרים הוסיפה לי אמץ ומסירות לעבודה.

ה. בית התבשיל

11