| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא
מיניקובסקי: ''זה החודש החמישי שערכו לנו במת-דם זו. את טובי עמנו, טובי האנושיות אנו מקריבים עליה. בלקינד: נצר למשפחת בילויי''ם, נאמן החקלאות היהודית. שמר על המשק בלב כפר-סבא הערבית ולא רצה לעזבו. שטראוס: עלה לפני שנתים מגרמניה. בעלהשכלה גבוהה, קנה לעצמו ברוב יסורים את התואר פועל חקלאי, וידע לשמור עליו. לא היה מפועלי משק ''אוצר'' , אך כשניתנה לו ההזדמנות ללכת לנקודה מסוכנת זו, ניצל אותה בשמחה. ודמו הרוה את האדמה הזאת. גם גורביץ מקרוב בא. סטודנט - היה לפועל בתל-אביב ובין אלה שכרתו את הברית בין פועלי העיר והכפר. היה שומר בישראל. בהגנה על משמרתו נפל. נקודות מבודדות לנו בתוך הישוב המבודד הזה, שאנו מצווים לשמור עליהן מכל משמר. נוכיח מי צריך לנצח: המדבר הרצחני או השחרור. י. בן-אהרון: נפלת כשרובה בידך, בתוך פעולה להצלת פועלים שהתנפלו עליהם באכזריות. היית איש העבודה, התורה וההגנה. אלה התכונות המתמזגות בנפשו של חלוץ. עבודה, תורה ונכונות להגן על התורה ועל העבודה. כי בעולם הארור הזה לא די לעשות, צריך לדעת להגן ברובה ביד, צריך אתה לדעת לעמוד על שלום יצירתך ולשמור עליה בגופך. זאת עשית. איננו מאמינים שאין השלטון יכול לשים קץ לרציחות. גליתם יכולת רבה, כשרדפתם אחר עליה שקראתם ''בלתי חוקית''. היכן יכולת זו כשצריך לגלות מחסני נשק ופצצות? גיליתם תוקף בכפר-סבא זו ששם אסרתם פועלים והכיתם בחורות בגלל מלחמתם על עבודה עברית. לא. אין זה חוסר יכולת. עם ישראל אינו דבר מבוטלאף בשנת 1936, שנת הרדיפות בכל העולם. ואולי על זאת עושים ספקולאציה, ששקוע בצרות הוא עמנו ויעזוב את הישוב לנפשו. אך אם יינתן הסימן - והוא עוד לא ניתן - יקום העם וידע להדריך מנוחת אדירים. כל עוד רבבות גורביץ'ים לנו, כל עוד לנו פה ובעולם צעירים, שלעיניהם לא בצע כסף, אלא גאולת העם והאדם - לא ינצחו אותנו. עם גורביץ'ים ננצח. פועלי ת''א וכל הארץ יתגייסו לשמירה, נכפיל ונשלש בכל נקודה, את מספר עובדיה ושומריה. ואת מפעלנו נבצע!''. לאט-לאט התפזר הקהל, בעברו ליד שורה ארוכה-ארוכה של קברים רעננים - איש לעבודתן ולמשמרתו. 30
|