בדרכו של מי ילכו אכרי כפר-סבא: בדרכו של סקיבין או של יוזביץ? שבת של חרדה לעבודה עברית

קהל עצום, שמילא מפה לפה את אולם הקולנוע בכפר-סבא בליל שבת, בנשף ''הפועל'', הקשיב בהתרגשות ובחרדה ל''בשורה'', כי הקטיף בכפר-סבא החל בעבודת ערבים ובמשמר שוטרים. בדברי ח. שורר נשמעה עוד פעם מחאה נמרצת נגד ההתנקשות בעבודה ובעליה העברית, הגוררת אחריה גם ירידה וחורבן למושבה כולה, הנעזבת על ידי פועלים ותושבים יום-יום. הנואם חזר על התביעה כלפי פנים - להחזיק מעמד במושבה על אף המכשולים ולהיות נכונים להמשך המלחמה

גם שאר הנואמים עמדו על המצב ההולך ורע, על ההכרח במלחמה הציונית היסודית לעבודה עברית עד נצחונה.

בשבת לפני הצהרים התכנסה מועצת פועלי כפר-סבא לישיבה דחופה לדון על המצב. קהל הפועלים, שהיה נוכח בישיבה, עבר אחרי סגירת הישיבה ברחובות המושבה ועל פני ביתו של ''חלוץ'' הקטיף הערבי השנה, סקיבין.

למפקד ''הפועל'' של סניפי השרון, שהתקיים אחה''צ, נאסף שוב קהל רב, ושוב נשמעו התביעות להתגייסות ולנאמנות לתעודתנו ולתוכן מלחמתנו.

כך עמדה כל השבת תחת סימן החרדה לגורל העבודה העברית בכפר-סבא.

בערב בא האכר יוזביץ אל הלשכה ודרש פועלים עברים לקטיף. גם הוא מכר את הפרי לערבי,אבל הבטיח את העבודה העברית בקטיף, והוא נכון גם לשלם את ההפרש במחיר בין עבודה ערבית לעברית באריזה

הלשכה שלחה אליו היום פועלים עברים לקטיף, ונכנסה במו''מ עם הקונה הערבי בדבר עבודת יהודים באריזה.

רושם רב עשתה במושבה הידיעה ע''ד סכסוכי אבות ובנים בשתים ממשפחות המתנכרים במושבה, שגרמו לעזיבת שתים מבנות המושבה את בתי אבותיהם.