דרישת שלום מהמשמרת, מאת פרידה ח.

שתי אלה נחוצות היום למשמרת.
א) אהדת הצבור הרחב שתתבטא בצורת מתן תרומות לקרן העבודה העברית,
וב) השתתפות אנשים מכל החוגים ומכל הגילים במשמרת עצמה, השתתפות קבועה של שעות וימים.

כי כ''משתה בימי המגפה'' נראים חיינו השאננים לנוכח המארה הזאת החותרת מתחת ליסוד חיינו בשרון. אל נתן לעצמנו לשקוע בשמחת ''הירידים'' השונים, ונשאל את עצמנו בלי הרף את אשר שאל וחזר ושאל המורה נ.פינס בעמדובמשמרת על יד פרדסו של אפשטין: ''מה יהיה הסוף?'': העושה כל אחד מאתנו משהו כדי לקרב את הסוף: להחזיר את עטרת העבודה העברית המלאה לשרון?

תיתי להם לחברים יוסף, שרה וחיותה הדואגים באמהות הנוגעת עד הלב להספקת צרכי המשמרות. רק בקשה אחת: הכרחי לצייד כל משמרת במספר מחציות, עמודים וחוטי משיבה למען יסדרו אוהל לראשם להגן מפני קרני השמש הלוהטת.

גם סוסי המשטרה החונים עתה בקביעות בכפר-סבא נמצאים היום בתנאים אנושיים יותר מאנשי המשמרת, כי סככה עבותה של ענפי אקליפטוס פרושה לראשם.

ולמורי בתי הספר ומדריכי הנוער עצתי היא: להשתמש, כדוגמת המורה דבוסיס מירושלים, (לא אדיסיס כרשום בטעות בהודעת ''דבר'' במאמצי הימים האלה ולבקר בטיוליהם את המשמרת. מקור חנוכי לא אכזב מצאו בטיולים זה, וגם למשמרת הביאו מעט שילומים, קו אור בתפקידה העגום וההכרחי.

פרידה ח.