אסיפת הנבחרים לימין הלוחמים על העבודה העברית
אסיפת-הנבחרים נפרדת מחברה י. בנקובר, לפני לכתו לבית-הכלא. -
התשואות לכבודו ארכו שלוש דקות.
מרכז הענינים בויכוח הכללי - מלחמת פועלי כפר-סבא וקיצוץ העליה
דבר, יום חמישי, מאי 17, 1934
גליון מס' 2737
בישיבת הפתחיחה של אספת הנבחרים ביום ג' [מאי 15] בלילה ניתן בטוי לרגשות האהדה של הישוב העברי לפועלי כפר-סבא הלוחמים את מלחמת העבודה העברית, ולהתמרמרותו ומחאתו נגד פסק הדין החמור שסגן מושל מחוז הדרום הוציא נגד חברי המזכירות של מועצת פועלי כפר-סבא.
עם גמר הרצאתו של מ. שרתוק על השאלות הפוליטיות הודיע היו''ר, י. בן-צבי, כי נתקבלו הרבה ברכות לאספת הנבחרים. הוא מקריא את ברכות: נשיא ההסתדרות הציונית, נ. סוקולוב, הנציב העליון, הרב יעקב מאיר, עירית תל-אביב, המזכיר הראשי של ממשלת א''י (המביע את הצערו על שאין באפשרותו להיות נוכח בפתיחת המושב), הרב אהרונסון, מ. דיזנגוף, מנהל מחלקת החנוך הממשלתית, ועד עדת הספרדים בירושלים, תושבי עתליט, אז''ר שבתאי לוי י. ל. גולדברג, מרת ש. פרסיץ, עדת יהודי פרס ואחרים.
כתום רשימת הברכות מודיע היו''ר שבהתאם להחלטת הועדה המתמדת הוא מוסר את רשות הדיבור לב. כצנלסון לשם פניה לאספת הנבחרים בדבר המשפט האכזרי נגד לוחמי העבודה העברית בכפר-סבא.
כשקם י. בנקובר לדבר קבלה אותו אספת הנבחרים בתשואות סוערות, שנמשכו בשלוש דקות. היתה זו בהפגנה בעד לוחמי העבודה העברית.
הישיבה הראשונה ננעלה ב-11:30 בלילה.
לאחר נעילת ישיבת הפתיחה נתכנסה סיעת הפועלים לאספה, שנמשכה עד 1 אחר חצות, ובה נדונו שאלות העבודה ומלחמת כפר-סבא בקשר עם מושב אפה''נ.
הישיבה השניה של אספת הנבחרים נפתחה אתמול [במאי 16] ב-9:30 ונמשכה עד 12:30.
הישיבה נפתחה ע''י י. בן צבי אשר מסר הצעתה של הועדה המתמדת ביחס להרכב הנשיאות של המושב. המושב אישר פהאחד את הצעה. לנשיאות נבחרו הרב אסף (מזרחי) , ד. בן-גוריון (פועלים), יעקב כהן (תימנים), עדה פישמן (פועלים), ד''ר מוזינזון (ציונים כלליים) והרב יוסף לוי (ספרדים).הנבחרים יושבים אל שולחן הנשיאות. הרב אסף מודה לאסיפה על הכבוד שכברה אותם בבחירתם זו, עובדים לסעיף השני של סדר היום, מלואים של חברי ההנהלה לדו''ח המודפס.
הרצו חברי ההנהלה: הרב אוסטרובסקי, א. אלמליה, א. קצנלסון, וא. ברלין. אחריהם הרצה ד''ר ברקסון הרצאה מפורטת על עניני החינוך.
הישיבה השלישית נפתחה בשעה 4:15 אחה''צ. התחיל הויכוח הכללי.
הויכוח הכללי התחיל בישיבה השלישית אתמול אחה''צ ונסוב רובו ככולו על שאלת נישול הפועל העברי מעבודתו בהשרון ומלחמת פועלי כפר-סבא, וכן על שאלת קיצוץ העליה ע''י הממשלה. ראשון למתוכחים היה ניר מטעם פוע''צ שמאל. עמד על האימפריאליזם השם מכשולים על דרכנו. הדרך היחידה להרחבת העליה היא התקשרות עם התנועה המהפכנית הבין-לאומית.
מ. יערי בשם השוה''צ קרא הצהרה בכתב על עמדתו של השוה''צ בשאלות העומדות על הפרק. הצהיר, שמחובת הפועל העברי להלחם על העבודה העבית המלאה במקום שישנה ולארגן את הפועל הערבי במושבות שהוא כבר עובר בהן. למען לא יהיה מכשיר בידי המעביד והשלטון לדיבוי הפועל העברי ונישולו.
אחריו נאם לולו מסיעת העבודה. תקף בדברים חריפים את מעשי הממשלה, דרש שכל אספת הנבחרים תצא למשמרת לכפר-סבא, ביקר את ד''ר ברקסון על יחסו הנהלת החינוך למורים.
בן שבת (סיעת הספרדים), ציין את גודל האבידה שאבדה לישוב במותו של ארלוזורוב, שהעדרו מורגש כל כך בעבודתנו. דרש פעולת הסברה ותעמולה בארצות השכנות.
הרב שפירא (הפוהמ''ז) הרים על נם את ההישג הגדול שהושג ע''י הועה''פ הציוני, הודות לוה''פ של הסתדרות העובדים, בשאלות הדת. עמד על פרישת חלקי ישוב מהכנסת וחוסר מאמצים מצד הועה''ל לליבוד הישוב.
י. סופרסקי היה היחידי בין המתוכחים, שניסה להשמיע דברים להגנת התאחדות האכרים בשאלת העבודה העברית. הוא טען, כי אם יש יחידים חוטאים אין להטיל את האשמה על גוף שלם. ביקר את הממשלה על יחסה לעליתם של סוגים לא פועלים כגון בעלי הון, בעלי מלאכה וכו'. האשים את הממשלה בחפרה שיטתית של חוק העליה.
הרצאה מקיפה על מצב המשק העברי בעקב גזירות העליה ועמידתנו על סף חורבן העבודה העברית הרצה ב. כצנלסון (דבריו יבואו).
ישיבת אחה''צ נסתיימה בדברי מדת עזריהו שהדגישה בין השאר את הענין המיוחד שיש לנשים בסידור הקהילות ומשרדי הרבנות.
נאום ב. כצנלסון
אספה רבתי! מטעם סיעת מפלגת פועלי ארץ-ישראל אני פןנה לאספת הנבחרים ומביא לה ידיעות עצובות מאד מאותה הפרשה הקשה של מלחמת העובד העברי על זכות קיומו בארץ-ישראל. כידוע לכם, מתנהלת זה חדשיים מלחמה במושבה עברית בצפון השרון, במושבה, שמאז שנת 1921, לאחר המאורעות העגומים, התנהלה כולה על טהרת העבודה העברית. זה חדשיים שהתחילו שם בנישול הפועל העברי מעמדותיו, נישול ההולך וגובר. וזה חדשיים שהפועלים מצד אחד מתגייסים ממקומותיהם השונים לעבודה במושבה הזאת, ובשאר מושבות השרון כדי לאפשר למשק העברי בצוק העתים הזה ובחוסר עליה עברית את המשך עבודתו העברית. ומאידך גיסא אצל המשקים המנשלים את הפועל העברי, מעמידים הפועלים משמרות, משמרות שקטות, שיש בהן משום הפגנה אלמת לזעקת הפועל העברי, כי המקום שהוא יצר ועבד בו שייך לו, וכי על תביעתנו לעבודה יהודית במשק היהודי לא נוותר כל עוד המשק הזר סגור ומסוגר בפנינו. והמשמרות האלה, יש להן אופי שקט, אינן מורכבות מחברי מפלגה אחת, משתתפים בהן פועלים מזרמים שונים. במשמרת של היום השתתף גם המשורר טשרניחובסקי (מחיאת כפים), עורך ''הארץ'' ד''ר מ. גליקסון והסופרים י. קלינוב וא. ז. אשכולי (מח''כ), יחד עם צבור גדול של פועלים מזרמים שונים ויחד עם עסקני ההסתדרות. המשמרות השקטות הללו נתנו כבר עד עכשיו ארבעה קרבנות קשים. ארבעה חברים מכפר-סבא נדונו ע''י בית המשפט לחודש ולחודש וחצי עבודת פרך, והם מתענים בכלא ברמלה אך ורק בגלל השתתפותם במשמרות ובארגונן. נוסף לזה נתבעו לדין - לא למשפט, כי אם לדין אדמיניסטרטיבי - עסקני צבור הפועלים בכפר-סבא, אלה אשר הצליחו לקיים במשך חדשיים משמרות שקטות במקומות של נישול, במקומות של משטרה ומאסירים, הם נדונו היום ע''י הפקיד, ע''י קצין הממשלה, לששה חדשי מאסר. אלה הם שלושת החברים: י. בנקובר - ציר אספת הנבחרים, והחברים קוזלובסקי ושרייבמן, שלושה חברים המנהלים את עניני פועלי כפר-סבא, נדונו היום עפ''י מלשינות אחד האכרים המנשלים, ובפקודת סגן-המושל נדונו היום לששה חדשי מאסר. יש בעובדה זו כדי לציין את הפרק החדש בהתאבקותנו אנו עם שלטון הארץ ובמלחמתנו על זכות קיומנו בארץ הזאת.לא ייתכן, שאספת הנבחרים של כנסת ישראל תעבור לסדר יומה ולמשאה ולמתנה הרגיל טרם תביע את מחאתה הקשה נגד ההתנקשות האכזרית הזאת בזכות חיינו כאן ונגד העונש הקטלני הזה לענשים חפים מכל פשע, לאנשים, שחטאם היחיד הוא, שהקדישו את חייהם לבנין הארץ, לארגון הפועל העברי ולמלחמת הפועל העברי על זכות קיומו. מבקש אני, כי האספה הזאת תייפה את הנהלת הועד הלאומי, להגיש מיד, מחר בבוקר - ואם תראה צורך גם תארגן משלחת של הישוב - להביא את מחאתנו אנו לפני הנציב העליון.
ידע הנציב העליון, שעם כל רצונו של הישוב לשמור על השקט ועל השלום בארץ, עם כל רצונה של תנועת הפועלים לעבוד במסגרת חוקית ולכבד את חוק הארץ, אין לה כל אפשרות להכנע לחוק, אם החוק הזה חותר תחת עצם קיומנו. ותנועת הפועלים בארץ אשר הביאה במשך שלושים שנה קרבנות הרבה, בדרך שלום, למען יבוש בצות, למען שמור על היצירה הישובית בפני רוצחים מן המארב ובפני שודדים מן המדבר, אשר גלתה מאמצי שלום לשם בנין בכל התנאים הקשים - תנועה זו לא תרתע בפני שום קרבנות, כדי להבטיח לעובד היהודי בארץ ולעולה היהודי מן הגולה את זכות חייו ואת זכות עבודתו בארץ הזאת. אני מקוה, כי האספה הזאת לא תצטרך לויכוחים יתרים כדי לקבל את ההחלטות הללו.
אני רוצה להוסיף עוד פרט אחד קטן: ציר אספת הנבחרים, יוסף בנקובר, הנמצא כאן כרגע אתנו באולם הזה,
(סוף בעמוד 5)
