כפר-סבא: שנת הבראשית


| התוכן | עמוד הבא

המליץ

אוקטובר 10 (22) 1895, מס' 219

עזרת סופרים

ע''ד יסוד מושבה חדשה ''כפר סבא'' באה''ק.

חבר שותפים בעלי הון, החפצים לרכוש להם אחוזה ונחלה באה''ק, קנו ע''י משולחם האדון נח קארלינסקי את אדמת כפר סבא ביהודה, אשר מהותה וערכה בכלל מודעת להקוראים ע''י כתבי העתים, וטיבה וטובה בפרט יבאר בזה הראפארט הכללי הנמצא בידינו מאת הגננים המפורסמים האדון נינא מנהל נחלת ''מקוה ישראל'' והאדון ג. קייזערמאנן אגראונום לועד חובבי ציון שבאדעסא מיום 4 אפריל 1895.

א) אדמת כפר סבא תכיל בקרבה עפ''י הפלאן העשוי ע''י האדון קרקש אדרכל הממשלה ביפו שבעת אלפים וחמש מאות דונם 7500.

ב) רחוקה מיפו כשלש שעות על דרך העולה למושבה ''זכרון יעקב'' וסמוכה למושב ''פתח תקוה'' כשעה וחצי.

ג) תבנית חלקת האדמה כמעט כמרובע נכון בלי עקמומיות רבות בקוי גבולותיה, בצורה זו מעלה גדולה לעבודה, כגון ניכוש ועידורוכיוצא בזה.

ד) פני האדמה שטחים ישרים ורום הגבעות שעליה לא יעלה מחמשה ושלושים עד ארבעים מעטער מעל לשטח הים.

ה) כמעט כל החלקה כלה ראויה לעבודה והרכבתה תערובות חמר מברזל וחול וכל מה שהיא הולכת ומתעמקת כן יתרבו בה חלקי החומר.

ו) חלקת האדמה הזאת ראויה למטעי עצי פרי , הן לאלה הטוענים השקאה, כגון אפפעלסינען, ציטראנע, אתרוגים, רמונים וכיוצא בהם, והן לאלה שאינםטוענים השקאה כגון שקדים, אפסקין, זיתים, תותים וגפנים וכו'.

ז) האדמה הזאת יש באפשרות להכשירה גם למזרע זרוענים בני שנה, כגון חטים, דורא, שומשמין ודשאים וצמחים. אעפ''י שאין בה אדמה שחורה, אשר יקר ערכה בכל פלשתינא , ואך מפני שעבודתה קלה ולרגל עבודה תדירה וזבול, עתידה להיות פוריה הרבה.

ח) עינינו הרואות מושבות נושבו ונטעים הצליחו על אדמה גרועה הרבה מאדמת כפר סבא, אשר מומ בה, כי הרוח ירים את עפרה והעלהו על הנטעים הרכים ושרפם, אולם בכפר סבא אין ךפחוד מפני המגרעת הזאת, יען כי חלקי החומר הרבים שבעפרה יש בהם כדי לשמור את הרטיבות תמיד סביב השרשים וגם כדי למנוע את חלקי החול מהתרומם על כנפי הרוח.

ולפי הידיעות שנתקבלו מאנשים פרטים, תושבי ''פתח תקוה'' הסמוכה לכפר סבא, נודע כי אוירה טוב מאד, והמים אשר בכפר צלולים וזכים ונעימים לחיך השותה. ועפ''י התעודה מהמודד האדון מר משה סלאר מפתח תקוה המים יש להשיג בעומק חמשה עשר מעטער.

אבנים לבנין יש להשיג מחורבת סביא - חורבת הארי, על שם יהודה המכבי - העומדת על הגבול, ומהרי אפרים, אשר לא רחוקים המה מהגבול.

בקרוב תחל הממשלה לעשות השאססיי מיפו לשכם, וכבר אספה ומונח באוצרה סכום נכון לתכלית זו, והשאססיי יעבור אצל גבול כפר סבא.

בחפצנו להעמיד את מושבתנו החדשה על יסוד נכון וקים מצאנו לנחוץ להשתמש ביחוד בידיעת הנסיון של תולדת התפתחות המושבות באה''ק, ותוצאות התורה הגדולה, תורת הנסיון. לעינים לנו על דרכנו, מן יתר הידיעות שקבלנו מאנשים שונים היושבים באה''ק, הננו מביאים בזה רק הצעתו של מורשנו האדון נח קארלינסקי, אשר הננו מוצאים בה ידיעות מבוארות ומפרטות ע''ד יסוד הקולוניא, ובכלל דבריו דבריהם. והננו להעתיק דבריו במלואם:
אל מעלת כבוד שולחי הנכבדים והנעלים יברככם ה' מציון וראו בטוב ירושלים.

בתשובה על שאלתכם האחרונה, איך ובאיזה אופן ליסוד ולכונן את הקולוניא ''כפר סבא'', הנני להגיד בזה חות דעתי והשקפתי אחרי העיון הנמרץ והסתכלות עמוקה וחודרת במהלך הענינים במושבות אה''ק בכלל והמושבות החדשות של אחינו היקרים בפרט, ובהשקיף אל תכונת אדמת ''כפר סבא'' טיבה וטובה ומקומה בארץ, ובשום לב ביחוד אל המטרה והחפץ, אשר כוננתם לכם ביסוד הקולוניא, מטרה המכוונת לפי מעלת רוחכם ומצבכם, נשען על עדות חכמים ונבונים, גננים מנוסים היודעים את הארץ ופעולותיה, ידיעה למודית ומעשית.

כשבאנו אחינו החלוצים לארצנו להתישב בארץ לעבדה ולשמרה, היו לפניהם שלש דרכים: עבודת האדמה, נטיעת גפנים, נטיעת באיארעס. הראשונה לא תוכל לפרנס עובדיה בארץ יהודה די ספוקם, ארץ יהודה והגליל בכלל, מלבד מחוזות אחדים היוצאים מן הכלל, מסוגלת ביחוד לנטיעות, ובמדה שגדול כחה לגדל ולהפריח עצי פרי טובים ונחמדים, בה במדה דל כחה לפי מצבה כעת להצמיח חטה ושעורה ויתר התבואות. המקום המוכשר לעבודת האדמה כפשןטה בארצנו הוא - עבר הירדן. זאת ראו כבר הקולוניסטים הראשונים וישימו אל הנטיעות פניהם. נטיעת הגפנים עוד טרם פרצה בארץ בעת ההיא, מעטים מאד הכרמים. כרמי גפן שהיו בארצנו לפני בוא אחינו החלוצים, וענבי הכרמים, המעטים ההם נמכרו כמו שהם, והיין, יין ארץ ישראל, עוד לא נעשה בארץ, אולם הבאיארעס כבר נפרצו לרוב בארץ משנים קדמוניות, תבואת הבאיארעס מצאה לה מהלכים בכל שוקי אירופא, ובעליהן יתפרנסו ברוח ובטחה. לכאורה היו להם להקוליניסטים לבחור בנטיעת באיארעס, אבל הם לא כן עשו, ויטעו כרמיהם גפנים ורק גפנים, ושלש סיבות בדבר: מצב הקולוניסטים, תכונת המושבות, אי נסיון.

מצב הקולוניסטים כיצד? הקולוניסטים הראשונים באו אל הארץ עם משפחותיהם, הונם מעט השקיעו באדמה, אדמת המושבות, עיניהם היו תלויות למוצא יבול הארץ להשקיט את רעבונם ורעבון ביתם למצא לחם לפי הטף, ויען כי עצי הגפנים יבכרו את פרים קודם לעצי הבאיארעס (הראשונים יוציאו פרים בשנה השנית והאחרונים בשנה הרביעית) ע''כ אכף עליהם ההכרח לבחור בנטיעת גפנים הממהרות להוציא פרי כי לא יכלו לחכות.

הכונת המושבות כיצד? נטיעות הבאיארעס דורשות מי באר להשקותן כפעם בפעם, הכי קרא שמן באיארעס לאמור - עצי באר; נחוץ מאד כי מי הבאר לא יהיו עמוקים ביותר והשאיבה תעלה בנקל בלי עמל רב, וגם האדמה תהיה ראויה לדבר, ואחרי כי בהמושבות אשר לנו עד כה כבד מאד לחפור בארות, והמים ימצאו בעומק גדול באדמה, וגם האדמה איננה מסוגלת ביותר למטעי הבאיארעס, ע''כ קשה היה הדבר לאחינו החלוצים לפי תכונת מושבותיהם לעסוק בנטיעת הבאיארעס.

אי נסיון כיצד? אם כי שתי הסבות שהזכרתי דין לתרץ את השאלה הגדולה מדוע עזבו אחינו את הדרך הכבושה והידועה לקבוע וליסד את מושבותיהם במטעי הבאיארעס, עכ''ז עוד יש מקום לשאול, מדוע עזבו והזניחו לגמרי מכל וכל נטיעת עצי פרי אחרים, כגון זיתים, שקדים ותות וכדומה, ולא הקציעו מקום מיחד לנטעות אחרות? התשובה על השאלה הזאת היא אי נסיון. כעת אחרי שלש עשרה שנות מסה ונסיון יודעים אנחנו כלנו את השגיאה הגדולה הזאת. הקולוניסטים הראשונים אמרו בלבם כי אך תחל הגפן לתת פריח יבואו למטרתם, אבל הנסיון הורה בי שגו ברואה. הנסיון הראה כי הוצאות רבות וגדולות מאד כרוחות בעסק היין ער אשר יתוקן ויוכשר כראוי, וגם בהיותן מתוקן כל צרכו עוד טרם נמצא שוק רחב למכירתו, ואלמלא בא הכרוב הסוכך באברתו על המושבות הנדיב הידוע בכחו הגדול וחכמתו הרבה ולבו הטהור לקחת את המושבות תחת כנפיו, כי אז מי יודע מה היתה אחריתן. בשנים האחרונות החלו גם במושבות הבארון לנטוע עצי פרי אחרים ומספרם ירב שנה בשנה. והנה כי כן העדר הנטיעות הללו בראשית הקולוניזאציאן סבתו - אי ידיעה. טועים היו אחינו היקרים במטעי הגפן מבלי דעת ההוצאה הרבה הכרוכה בעקבותיהם וטועים היו במטעי עץ פרי אחרים מבלי דעת ההכנסה הרבה והבטוחה הבאה על ידיהם; והנה כי כן בבואכם אדוני שולחי הנעלים להתנחל ''בכפר סבא'' באופנים אחרים ובמצב שונה ממצב הקולוניסטים ההם, עליכם לכונן המושבה על יסוד התורה הגדולה, תורת נסיון אשר קנינו בארץ.

(סוף יבוא)

1

  המליץ, אוקטובר 10 (22) 1895,  מס' 219

| התוכן | עמוד הבא