בחריה

פרץ פסקל

בשנים 1894-1897 עבד בשירות הבארון וחברת יק"א בניהול הנטיעות בראש פינה (wikipedia)

ב-1896 נשלח על ידי הבארון לספרד ללמוד שימור ענבים ועשיית צימוקים. (wikipedia)

ב-1897 פרש משירותו ביק"א והתנחל בפתח תקוה שם בנה את ביתו, והקים משק חקלאי ופרדס בן מאה דונם. (wikipedia)

הביא מארצות אחרות, בניגוד להגבלות השלטון הטורקי, מינים שונים של מטעים ובהם גם את שקד הפקאן. "העולים הבלתי חוקיים" שהוכנסו ארצה בעזרתו התאקלמו יפה. כן הכניס ארצה, אחרי מסע רב תלאות והרפתקאות, את האתרוג הקורפואי מאלבניה. (wikipedia)

ב-1905 הקים יחד עם שותפיו שמעון רוקח, מאיר אפלבוים, יחזקאל בלום, לייב לוי, ושמואל מויאל את פרדס "בחריה" -פרדס בן 600 דונם, שהיה הפרדס הגדול ביותר בארץ והיחיד שהושקה ממימי הירקון (רוב הפרדסים באותה תקופה היו בני 30 דונם לכל היותר, והושקו באמצעות שאיבת מים מבארות שנקדחו במקום). השתתף בהרחבת משק ההדרים בכפר-סבא, ובמשך שנים רבות, בהיות כפר-סבא רק בת קטנה של פתח-תקוה, היה פעיל בניהול המקום כחבר הוועד ולא פעם הגן על המושבה הקטנה בפני נציגי השלטון. (wikipedia)

משפחת פסקל הייתה אחת המשפחות אשר הקימו את המושבה זכרון יעקב. בחיפה, שם התגוררו העולים בדוחק ובעוני, למד בבית הספר של חברת כי"ח. (wikipedia)

בגיל 13 התייתם מאביו. לאחר שהוקמה זכרון יעקב למד חקלאות מהאגרונום דיגור, שמונה על ידי הבארון בנימין (אדמונד) רוטשילד כמנהל הכרמים וכמדריך האיכרים בעבודת החקלאות. הצטיין בלימודים ובעבודה ונשלח על ידי פקידות הבארון ללמוד את תורת הנטיעה בבית הספר לגננות ומטעים בורסאיי שבצרפת. (wikipedia)

כאשר סיים את לימודיו וחזר ארצה נתמנה לנהל את בית הספר להכשרת חקלאים צעירים (הארבייטער שולה) שיסד הבארון בזכרון יעקב. עם היווסד המושבות מאיר שפיה ובת שלמה התמנה פרץ פסקל כמנהלן. (wikipedia)

ב-1915 התגלתה, בבאר פרדס שהיה שייך לו, גופת פועלת ערביה שטבעה בה. הטורקים האשימו את פרץ כי הוא זה שגרם למותה, והוא נאלץ לברוח למצרים ולהשאיר את משקו ופרדסו לניהולה של אשתו. הוא נשפט שלא בפניו והוטל עליו גזר דין מוות. במצרים הקים משרד מסחרי וקשר קשרים עם מפקדי הצבא הבריטי. הוא אף עזר לאהרון אהרונסון בקשריו ובעבודתו במצרים להשיג הלוואה של 2,000 לירות זהב, מבנק מיצרי, למשלוח ליישוב להצלתו מרעב. (wikipedia)

עם כיבוש הארץ היה הראשון מפליטי הארץ שנכנס עם הצבא הבריטי כחבר שרות המודיעין הצבאי. כאשר תקפו הערבים את המושבה ב-5 במאי 1921, עלה פרץ פסקל על סוסתו ובחירוף נפש חצה את כל קווי האויב והגיע למפקדת הצבא הבריטי ביפו ושם הזעיק את העזרה הצבאית שהצילה את המושבה. (wikipedia)