יש''י אדלר (ישראל יהודה)

בשנת 1904 עלה לארץ ישראל יחד עם יחיאל יחיאלי (ויקיפדה)
ב-1905 שימש מורה בבית הספר לבנות ביפו שניסן רורוב היה המנהל. יחיאלי גם היה מורה באתו בית ספר. אדלר פתחעם יחיאלי את הוצאת הספרים "קהלת" להדפסת ספרי לימוד בעברית וגם הירחון, "החינוך" (ויקיפדה)

בזמן גירוש ת"א היה ג"כ בין המגורשים, וגם בגולה היה פעיל מאד: נבחר לראש המורים הגולים, לפי הוראת המשרד הא"י עסק בפתיחת בתי ספר לילדי הגולים ובסידורם בביה"ס במושבות, עמד בסכנה של מאסר ע"י הבולשת הטורקית, יסד בטבריה בית ספר לבנות ואח"כ גם בי"ס לבנים, שהיו בעצם בתי הספר העבריים הראשונים בעיר זו, עמד בראש סניף המורים בגליל התחתון. בקיץ תרע"ו נאסר באשמה של השתייכות ל"נילי", ורק בדרך נס שוחרר. אח"כ היה בין מו"לי הקובץ "הגליל", שיצא לאוד בעריכתו של אז"ר, וגם ערך את חוברות "בגליל". (תדהר)

רסם מאמרים ב"המליץ", "הצפירה", "המאור", "החנוך", "שבילי החנוך", "עדן", "מולדת", "ירושלים" של לונץ, הפוה"צ, "החרות", "הדואר" בחתימת שמו המלא ובפסידונימים שונים, כגון: י. יהודה, י. אלישר, י.י א. א-ר. "א. איש יבנה", "מליץ יושר", איש יהודה, האדריאלי, איש יהודה במהרש"א. (תדהר)

אדלר היה גם משורר , לחן לשני שירים שמופיע בספר "צלילי חנינא" (של חנינא קרצבסקי) :
חג הנטיעות עמוד טז

יום חופש, עמוד יח

שורה ב': ש. מילר, ש. פרלמן, זלטרמן-ירדני, ח. ודלשטין, ישי אדלר המנהל
ר. גוטמן, מ. אוסישקין, זליקסון.