במאה העשירית עדיין נתקיים כאן כפר גדול. כפר-סבא הערבית, הידועה מתקופתנו (היום שכונת קפלן-יוספטל וגבעת-אשכול), לא היתה אלא כפר מאוחר יותר, שצמח כאן במאה שעברה ונטל את שמו של הישוב הסמוך שקדם לו.
כפר-סבא היתה לעיר ואף-על-פי-כן נשמרת בשמה המלה ''כפר'' משום קדמות הצירוף.
קניית אדמת כפר-סבא עוררה בשעתה הדים נרחבים והתעניינות מרובה בקרב היהודים בחוץ-לארץ. המקח וממכר באדמה זו התנהל על-ידי מנהל החברה ''לבנות ולנטוע" בקיוב ועל-ידי סניפה של החברה בצרפת שנקרא : ''הוועד הפריזי לחברה ,לבנות ולנטוע' למתנחלי כפר-סבא באה"ק" .. בין הקונים הראשונים של חלקות אדמה בכפר-סבא היה ההיסטוריון הנודע, הרב ד"ר אהרן קאמינקא, שהיה רבה של פרנקפורט ואחר כד רב בפראג.
תיאור מקיף על אדמת כפר-סבא וטיבה כתב בתרנ''ג הסופר העברי והעסקן הציוני יהושע ברזלי (אייזנשטאדט), שלפי חליפות המכתבים בין יחיאל מיכל פינס לבין חתנו נח קרלינסקי היה מעורב בפרשת קניית הקרקע.
במשך שנים אחדות עברה האדמה מיד ליד, אבל משממתה לא נגאלה. שליחי החברה ''לבנות ולנטוע'', שלרשותה הועברה האדמה מאחר שראשוני גואליה לא יכלו לעמוד בהתחייבויותיהם כלפי הבעליס, הוציאו עליה לעז וקבעו בדין - וחשבון שלהם, כי לא תצלח אלא לגידולי בעל בלבד. מומחים אלה קבעו, שרק 200 דונאם בתוכה יצלחו למטע הדרים.
בתזכיר שהגיש ועד הסתדרות הפועלים לאסיפה הכללית של חברת יק''א בפאריס בשנת תר''ס (1900) נכללה גם התביעה לרכוש את אדמת כפר-סבא, כדי לנטוע עליה כרמים. יק''א רכשה את האדמה ועשתה כמה נסיונות לגדל עליה בשמים, אבל הם לא עלו יפה. הברון רוטשילד מסר, איפוא, את הקרקע במתנה לידי איכרי פתח-תקווה על-מנת שיישבו עליה את בניהם. אולם גם נסיון זה לאעלה יפה, ובשנת תרס"ג (1903) נמכרה הקרקע חלקות-חלקות לאיכרי פתח-תקווה, לעולים מאנשי העליה השניה ולאנשי הישוב בירושלים.
ראשוני המתנחלים הגיעו לכפר-סבא כאילו ללא מחשבה תחילה, הם באו לכאן בודדים, אחד-אחד במטרה לעבד את חלקות הקרקע שלהם, סיפוריהם של שרידי הראשונים מתחילים כמעט כולם בנוסח אחד : "באתי לפתח-תקווה ושם הודיעו לי ללכת לעבוד או לקנות, חלקת קרקע בכפר-סבא", על-כן אין
22