חזק של פועלים עבריים. בשנים 1938-1936 , בזמן המאורעות, כאשר הניחו מוקשים בדרכים והתקיפו את המושבות המשיכו הפועלים לעבוד בפרדסים, כאילו לא היה סכסוך בינם לבין הפרדסנים ''.

בעוד המאבק על העבודה העברית מחריף והולך, נפל דבר שזעזע את כל הארץ ואת העולם היהודי כולו - רצח חיים ארלוזורוב.

חוקרי המשטרה הגיעו בחקירתם אחר מבצעי הפשע אל קבוצת הבית"רים בכפר-סבא ואחד מחבריה, צבי רוזנבלט, נעצר לחקירה ואף הועמד לדין יחד עם שניים מחברי "ברית הביריונים", ד"ר אבא אחימאיר, ואברהם סטבסקי. רוזנבלט ואחימאיר זוכו וסטבסקי נדון למות. בעירעור זוכה אף הוא ''מחוסר הוכחות מספיקות''. אולם המשפט, שהסעיר את הישוב ופילג את העם לא הקל על מצבם של חברי הקבוצה בכפר-סבא, שהיה קשה גם בלאו הכי מבחינה כלכלית, עד שביום בהיר אחד ארזו את חפציהם ועזבו את המקום.

האיכרים הפרו את ההסכם והפועלים הערבים דחקו יותר ויותר את רגלי הפועלים העברים. "חזית העובדים העברים נשברה בכפר-סבא ואתה נשברה חזית העבודה העברית ואיש אינו זקוק עוד לכלי שבירה. כפר-סבא נהפכה למקום עבודה בטוח לעובד החורני - והעובד העברי, גם ה'נוח' הזה הושלך מגבולותיה" כתב משה בילינסון ב"דבר'' בדצמבר 1934 .

ואליהו גולומב אמר אז : ''בכפר-סבא אנו עומדים בחזית יחד עם אלה שעוד אתמול נלחמו בנו. אל נלך שולל אחרי הופעה ארעית זו. במערכה בשרון עומדים נגדנו לא רק איכרים. מי יודע אם לא הכרזתו של הנציב העליון הבריטי בתיקון החוק מאמצת את ידי הפורצים. המלחמה העברית, זו מלחמה על נפש הנוער העברי".

עם המאסרים חלה תזוזה בדעת הציבור הרחב ולראשונה נשמע קולם של אנשי "ברית ראשונים'' (20.4.34 ). בשמם הופיעו באסיפה פומבית הסופר אלתר דרויאנוב הרב אליהו ברלין ועורך "הארץ" משה גליקסון ואמרו, ש''ברית ראשונים" מבקשת להסיר את האדישות של הישוב כלפי העבודה העברית. בהחלטות שנתקבלו באסיפה נאמר : "האסיפה רואה בעבודה העברית. הן בעיר והן בכפר, יסוד ראשון להגשמת הציונות ותנאי הכרחי לקליטת העליה של המונים בארץ-ישראל. האסיפה מביעה את הערכתה למאמציו של ציבור הפועלים מהארגונים

185